חפירת בדיקה בטירת הכרמל

רוני טואג, ינואר 2004

 

בחפירת בדיקה שנערכה בניהול המחבר במורדות המערביים של הכרמל בטירת הכרמל מצפון לנחל גלים, נחפרו עשרים ריבועים במידות 5.0 X 5.0 מ', נעשו מספר חתכים בעזרת כלי מכני ונסקרו מתקנים חצובים בסלע. בחפירה נחשפו קטעי מבנים ומתקנים שונים. השרידים חולקו לשלוש שכבות: שכבה I : שלהי התקופה הביזנטית, שכבה II: התקופה הממלוכית ושכבה III, בה הובחנו שני שלבי משנה - מן התקופה העות'מנית. הפער היישובי מן התקופה הערבית הקדומה והצלבנית (תקופות המוכרות מחפירות אחרות בטירת הכרמל ומן הממצאים בחפירה הנוכחית), הוא ככל הנראה בשל היות אזור החפירה הנוכחית בשולי היישוב העתיק בטירת הכרמל ומחוץ לשטח המיושב בתקופות הפער. הממצא העשיר כולל כלי חרס, אבן וזכוכית מן התקופה הביזנטית ועד ימינו.

מבוא

החפירה

הממצאים

סיכום

מקורות

Pollak R.2004.Tirat-HaCarmel - The Glass Vessels

 

מבוא

בקיץ 1996 נערכה חפירת בדיקה בגדה הצפונית של נחל גלים וצפונה משם במדרון המערבי של רכס הכרמל, מעל טירת הכרמל (נ"צ 1479-84/2407-88). החפירה, מטעם המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה ובמימון מנהל מקרקעי ישראל וחברת פיתוח תשתיות בע"מ, נוהלה על ידי ר' טואג. השתתפו ז' פרידמן ור' סטידסינג (מדידות ושרטוט), י' טור-כספא (צילום ומנהלה), ר' פולק (רפאות ועיבוד כלי זכוכית) וי' גוטליב (צילום ממצאים). י' ארנון סייעה בייעוץ להכנת דוחות קיראמיים.

אזור החפירה (כ-90 דונם) משתרע במדרון, שחלקו העליון תלול והוא מתמתן כלפי מטה, לכיוון מערב אל מישור החוף. השטח חולק לכמה חלקים, ובהם נחפרו 20 ריבועים (5X5 מ'), המרוחקים זה מזה (איור 1). בכל הריבועים הגיעה החפירה עד לסלע האם. בסביבת ריבועי החפירה נערכו 7 חתכים על ידי מחפרון.

החפירה

ריבוע 1 (נ"צ 14809/24086). נחשפה הצטברות של פסולת בת-זמננו עד לסלע האם, ללא ממצאים עתיקים.

ריבוע 2 (נ"צ 14811/24088; 70.82 מ' מעפה"י; איור 2; איור 3). מתחת לשרידי מבנה בן-זמננו נתגלה קיר (W027), הבנוי באבנים מסותתות (0.5X0.7X0.7 מ') בציר צפון-דרום. משני צדי הקיר ניגשות אליו רצפות גיר כתוש ומהודק, רצפה F007 ממזרח ורצפה F003 ממערב. רצפה F007 ניגשת לקיר נוסף (W008; 0.3 מ' רוחב), הבנוי בציר מזרח-מערב והשתמר לגובה של 1.2 מ'. שתי הרצפות שמשני צדי קיר W027 נשענות בקצה הצפוני של הריבוע על סלע האם, החצוב כקיר מאונך (0.5 מ' רוחב) לכל רוחב הריבוע. מתחת לרצפות נתגלה מילוי של אדמה אפורה (L010, L026; 1.2 מ' עובי), שהכיל שפע של חרסים שזמנם למן התקופה הצלבנית ועד זמננו. בעומק של כ-0.2 מ' מתחת למילוי שבחלקו המערבי של הריבוע (L026) נחשפה אומנה (W025), שנדבכי היסוד שלה בנויים באבני גוויל וחלקה העליון בנוי באבני גזית (0.4X0.5X0.5 מ'). הרצפה השתמרה לגובה של 0.9 מ'; היא נסמכת ממערב אל קיר W027. האומנה מונחת על מילוי של אדמה אפורה תחוחה, בדומה למילוי L010 ו-L026, שהכיל חרסים רבים מן התקופות הצלבנית והממלוכית ומזמננו. כן נתגלו נר צבוט מן התקופה הממלוכית (איור 19: 19, 21, 22; איור 23: 6) ושברי מקטרות מן התקופה העות'מאנית. בעומק של 0.3 מ' מתחת למילוי L026 נחשף פס אפר שחור, ומתחתיו מילוי (L032), המונח על סלע האם וזהה למילוי L026. מילוי L032 ניגש בצד דרום אל שרידי יסודותיו של קיר (W033), הבנוי בציר מזרח-מערב, ונמשך למערב אל מחוץ לתחומי הריבוע. פס האפר השחור עובר מעל ליסודות הקיר, שפורק ברובו כדי לאפשר את שפיכתו של המילוי. סלע האם (68.28 מ' מעפה"י) מסותת ומפולס, ונמצאו עליו חרסים שזמנם למן התקופה הצלבנית ועד לתקופה הממלוכית.

ריבוע 3 (נ"צ 14816/24887; 70.7 מ' מעפה"י; איור 4; איור 5). מתחת לשרידי מבנה בן-זמננו נחשפו שרידי קיר כפול (W006), שחלקו העליון, ממנו השתמרו שני נדבכים, בנוי באבני גזית (0.2X0.2 מ' בממוצע) בציר צפון-דרום. נדבכי היסוד של הקיר מונחים על מילוי של אדמה אדמדמה (L043). בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע ניגשת אל הקיר ממערב רצפת טיח (F028), שממנה נחשף חלק קטן בלבד. בחצי הדרומי של הריבוע, שבו התנהלה רוב החפירה, נחשף מילוי של אדמה אפורה (L002), שהכיל חרסים שזמנם למן התקופה הצלבנית ועד לזמננו, וכן מטבע כסף משנת 1909 (ימי מוחמד הV-). מתחת למילוי L002 נתגלתה רצפת טיח (F005), שהשתמרותה טובה, והיא נמשכת לדרום אל מחוץ לתחומי הריבוע. הקיר התוחם את הרצפה מצפון לא שרד אך נחשפו עדויות לקיומו. במרכז הרצפה שרד נדבך אחד של חלוקי נחל של קיר בציר צפון-דרום, שנשדד ברובו; הרצפה ניגשת לנדבך זה משני צדיו. בצד מערב ניגשת הרצפה אל קיר W006. בחתך הדרומי של הריבוע הובחן כי הרצפה עוברת מעל קיר (W064), הבנוי בציר צפון-דרום והשתמר לגובה שמונה נדבכים (1.36 מ'); חלקו הצפוני של הקיר, שבתחומי הריבוע, נשדד. מתחת לרצפה נתגלה מילוי אדמה (L039), שהכיל חרסים מן התקופות הצלבנית והממלוכית (איור 19: 2, 18, 20, 28), וכן מטבע משנת 390 לסה"נ, מימי הקיסר תיאודוסיוס, ומטבע נוסף מהתקופה הביזנטית, שהוסב למטבע ערבי בשנת 660 לסה"נ. בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע נחשף קיר (W053), הבנוי באבנים גדולות, מסותתות (0.4X0.4X0.6 מ' בממוצע); הוא נמשך לדרום אל מחוץ לתחומי הריבוע. הקיר נבנה על מילוי L043. בחתך שנוצר במרכז הריבוע הובחן שבמילוי זה בנוי קיר נוסף (W057) בציר צפון-דרום, הדומה בבנייה ובאבנים לקיר W053. מילוי L043 מונח על סלע האם. הסלע (65.42 מ' מעפה"י) אינו מפולס, ונמצאה עליו אבן גזית, המונחת על צדה הצר - כנראה שרידי קיר - וכן נמצאו חרסים משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ).

בחצי הצפוני של הריבוע נחשף מילוי של אדמה אפורה (L015), שמעורבים בה חלוקי נחל, ומתחתיו נחשף מילוי (L016), המורכב ברובו מאבני בנייה.

ריבוע 4 (נ"צ 14818/24094; 78.77 מ' מעפה"י). בחלק העליון נתגלו שפכים בני-זמננו, ומתחתם נחשפה שכבת מילוי דקה של אדמה אדמדמה, שמעורבים בה חרסים משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ). שכבת המילוי מונחת על סלע האם שאינו מפולס (77.66 מ' מעפה"י).

ריבוע 5 (נ"צ 14821/24089; 79.79 מ' מעפה"י; איור 6). צמוד לשוליים הדרומיים נחשף קיר (W001) בנוי באבני כורכר מסותתות בציר צפון-דרום, שבסיסו מונח על סלע האם; חלקו העליון שימש במבנה בן-זמננו. הקיר נמשך אל מחוץ לתחומי הריבוע. ממערב לקיר נחשף גרם מדרגות, היורד מדרום לצפון ומגיע אל סלע האם. המעקה המזרחי של גרם המדרגות (W011) נשדד ברובו, ומן המעקה המערבי שרדה אבן אחת. חלקו התחתון של המעקה המזרחי בנוי באבני כורכר מסותתות, ומונח על סלע האם. חלקו העליון של גרם המדרגות נשען על קיר W001, שמשמש כקיר תמך למילוי שמדרום למדרגות. בתחתית גרם המדרגות, על גבי סלע האם, הונח משטח חלוקים, ששימש כמשטח מפולס לפני המדרגה התחתונה. ממזרח למעקה המזרחי של גרם המדרגות נחשף מילוי של אדמה אדמדמה (L009), שהכיל חרסים רבים משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ); המילוי הגיע עד לסלע האם.

במילוי L009 נתגלו שתי תעלות שוד, האחת של המעקה המזרחי והשנייה של קיר נוסף. בתעלות השוד נתגלו חרסים מן התקופה העות'מאנית. סלע האם (78.34 מ' מעפה"י) משופע במתינות כלפי צפון, בניגוד לשיפוע הטבעי של רכס הכרמל הפונה לדרום.

גרם המדרגות וקיר W001 נפגעו על ידי מתקן מעוגל (L034; 1 מ' קוטר), הבנוי באבני גזית ומטויח מבפנים בטיח לבן. שימושו של המתקן אינו ברור, ונראה כי הוא נבנה בתקופה העות'מאנית.

ריבוע 6 (נ"צ 14815/24090; 75.66 מ' מעפה"י). נחשפה הצטברות של פסולת בת-זמננו עד לסלע האם, ללא ממצאים עתיקים. אפשר שבפינה הדרומית-מערבית של הריבוע יש כניסה לחלל תת‑קרקעי.

ריבוע 7 (נ"צ 14809/24090; 73.68 מ' מעפה"י). מתחת לשפכים בני-זמננו נחשף מילוי בגוון חום בהיר (L014), שכיסה את כל שטח הריבוע והגיע עד לסלע האם. במילוי נתגלו חרסים משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ). צמוד לשוליים המערביים והדרומיים של הריבוע, מתחת למילוי, נחשפו שני קירות, הבנויים באבני כורכר על דרגש סלע חצוב; הם השתמרו לגובה נדבך אחד (איור 7). הקיר המערבי (W020) בנוי בציר צפון-דרום, בהמשך לקיר חצוב מצפון לו; הוא נמשך לדרום אל מחוץ לתחומי הריבוע. הקיר הדרומי (W021) בנוי בקצהו הדרומי של דרגש הסלע בציר מזרח-מערב, וניגש אל קיר W020 סמוך לקצהו הדרומי; הוא נמשך למזרח אל מחוץ לתחומי הריבוע. במרכזו של קיר W021 קבוע סף דלת. הקירות תוחמים שני חדרים, האחד מצפון לקיר W021 והשני מדרום לו, מהם נחשף באופן חלקי רק החדר הצפוני. בחדר הצפוני הוחלק סלע האם וטויח בטיח לבן, והוא שימש כרצפה. החדר שמדרום לקיר W021 הוא מדרגת סלע חצובה, הנמוכה כדי 0.51 מ' מהחדר הצפוני ומדרגש הסלע; היא מולאה במילוי של אדמה אדמדמה ושברי כלים רבים (L022) לצורך פילוס שטח החדר לגובה דרגש הסלע ולגובה הסף הקבוע בקיר W021. במילוי L022 נתגלו שברים רבים של כלי חרס, הכוללים סירי בישול, קערות, קדרות וקנקנים, המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ; איור 19: 9; איור 20 :3; איור 21: 1-4) וכן נרות ושברי נרות משלהי התקופה הביזנטית - ראשית התקופה המוסלמית הקדומה (המאה הז' לסה"נ; איור 22: 1-4) ונר מן התקופה הרומית (המאות הג'-הד' לסה"נ; איור 22: 7). עוד נתגלו שני אגני שחיקה מאבן - האחד תמים, מאבן בזלת (איור 23: 1, 3), והשני שבור, מאבן גיר - כלי זכוכית ומסמרים רבים. אין ספק כי שני החדרים הם חלק ממבנה מן התקופה הביזנטית שנחשף אך בחלקו.

ריבוע 8 (נ"צ 14808/24089; 71.04 מ' מעפה"י; איור 8). נחשפה הצטברות של שפכים מן התקופה העות'מאנית ומזמננו עד לסלע האם. השפכים כללו שברים רבים של כלי חרס מן התקופה העות'מאנית, ובהם כ-30 שברים של מקטרות. בחלקו המערבי של הריבוע נחשף משטח סלע חלק משופע קלות לדרום. בחלקו המזרחי של הריבוע נחשפה פינתו הצפונית-מערבית של חדר חצוב בסלע, שקרקעיתו נמוכה ממשטח הסלע שבצד מערב; רוב שטחו של החדר נמצא מחוץ לתחומי הריבוע. קירות החדר חצובים ברובם, אך הקיר המערבי, החצוב בחלקו הצפוני, בנוי בהמשכו באבני גזית. סלע האם, ששימש כרצפת החדר, פולס בחלקו, ונתגלה עליו מילוי של אדמה אדמדמה, שהכילה חרסים משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ). בחלק הצפוני‑מערבי של הריבוע נחשף מתקן רבוע בנוי באבני גזית, ששימושו אינו ברור. בצדה החיצוני של הפינה הצפונית‑מערבית של הריבוע נחשפה רצפת אבן (F063), שהונחה על משטח הסלע החלק ושרדה רק בחלקה.

ריבוע 9 (נ"צ 14799/24091; 62.09 מ' מעפה"י; איור 9; איור 10). במרכז הריבוע, מתחת למילוי בן‑זמננו, נחשף קיר רחב (W046; 1.03 מ' רוחב מרבי), הבנוי באבני גזית בציר צפון-דרום. בשלב מאוחר, כנראה, הוארך הקיר בחלקו הצפוני בבנייה דומה של קיר צר יותר (0.87 מ' רוחב), הנמשך לצפון אל מחוץ לתחומי הריבוע. הנדבכים העליונים של הקיר פורקו. מעל לשרידי הקיר נחשפה שכבת אפר דקה. מתחת לשכבת האפר נתגלה מילוי אדמה אפורה, שכלל חרסים מן התקופה העות'מאנית.

אל הנדבך העליון ששרד מקיר W046 ניגשה ממזרח רצפת אבן (W054), ששרדה בחלקה. אל קיר W046 נשענו, הן מצדו המערבי והן מצדו המזרחי, שני קירות, הבנויים בציר מזרח-מערב; הם השתמרו רק בחלקם. מעל הקיר המערבי (W052) נחשף מילוי של אדמה אפורה (L047), ומעל הקיר המזרחי (W069) נחשפה רצפת האבן (F054) ומתחתיה מילוי אפור (L049). מתחת למילויים L047 ו - L049 נחשפו שכבות אפר דקות. שכבת האפר שממערב לקיר עוברת מתחת לנדבכי היסוד של קיר W046 ושכבת האפר שממזרח לקיר ניגשת אל נדבכי היסוד של קיר קדום יותר, שעליו נבנה קיר W046. הקיר הקדום בנוי בציר השונה במעט מצירו של קיר W046. שתי שכבות האפר ניגשות גם אל נדבכי היסוד של קירות W052 ו- W069. מתחת לשכבות האפר נתגלו מילויים אפורים נוספים, הזהים לאלה שמעל לשכבות האפר, ומתחתם נתגלו שכבות אפר נוספות. במילויים אפורים אלה נתגלו חרסים שזמנם למן התקופה הצלבנית ועד לראשית התקופה העות'מאנית.

ממערב לקיר W046 עוברת שכבת האפר התחתונה מעל קיר שדוד (W058), הבנוי על גבי סלע האם המפולס בחלקו, באבני כורכר מסותתות בציר מזרח-מערב; הקיר השתמר לגובה נדבך אחד. מתחת לשכבת האפר נחשף מילוי של אדמה אפורה (L080) שהגיע עד לסלע והכיל חרסים מן התקופות הצלבנית והממלוכית (איור 19: 10, 13, 17, 24, 27). מתחת למילוי L080, סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע, נחשפה רצפת אבן, המונחת על סלע האם (59.43 מ' מעפה"י); הסלע פולס לצורך הריצוף. הרצפה, שנשדדה בחלקה, נמשכת אל מחוץ לתחומי הריבוע. על הרצפה נתגלו חרסים מן התקופות הצלבנית והממלוכית.

ריבוע 10 (נ"צ 14813/24089; 72.75 מ' מעפה"י; איור 11; איור 12). מתחת לשפכים בני-זמננו נתגלה משטח סלע מפולס, ובו פתח חצוב של חלל תת-קרקעי. מן הפתח נחשפו הצד המערבי וחלק מהצד הצפוני (כ-1.3 מ'); הפתח נמשך לצפון אל מחוץ לתחומי החפירה. בצד המערבי של הפתח נחצבה גומחה קטנה, ומתחתיה הונחו שתי אבנים האחת על גבי השנייה, באופן שנוצרו שלוש מדרגות, המוליכות אל החלל התת-קרקעי. המדרגה התחתונה מונחת על קיר (W061), הבנוי בבנייה איתנה באבני גזית בציר צפון-דרום, בתוך החלל התת-קרקעי. מן הקיר נחשף עד כה רק חלקו העליון. הקיר ניגש בקצהו הצפוני אל אומנה (W060; 0.50X0.56 מ'), הבנויה בדומה לקיר והתומכת את תקרת החלל התת-קרקעי. החלל נחפר רק בחלקו, ונתגלה בו מילוי של אדמה אדמדמה ומפולת של אבני בנייה מסותתות היטב, וביניהן פריטים אדריכליים, המעידים, כנראה, על מבנה ציבורי או אולי מערת קבורה מפוארת. במילוי שבחלל התת-קרקעי נתגלו שברים של סירי בישול, קדרות וקנקני אגירה משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ; איור 20: 1;איור 21: 1 :), וכן נרות שומרוניים מסוף התקופה הביזנטית (איור 22: 3).

על משטח הסלע המפולס הונח מילוי דק של אדמה אפורה, ועליו נבנו שני קירות, בבנייה של ראשים באבנים גדולות בגדלים שונים. הקיר האחד (W040) בנוי במערב הריבוע, בציר צפון-דרום (2.4 מ' אורך), במרחק של כ-0.4 מ' מהפתח החצוב. הקיר השני בנוי בצפון הריבוע, בציר מזרח‑מערב, והוא יוצר פינה עם קיר W040. הקיר הצפוני בנוי מעל הפתח החצוב, במקום שבו הפתח פונה לצפון.

בחתך הדרומי של הריבוע נחשף קיר (W042;72.74 מ' מעפה"י), הבנוי בבנייה איתנה באבני גזית בשיטת ראש ופטין, בציר דרום-מערב – צפון-מזרח; הוא לא השתמר למלוא גובהו. חלקו המערבי של הקיר מושתת על משטח הסלע המפולס, וחלקיו האחרים של הקיר בנויים על המילויים שסתמו את החלל התת-קרקעי. על הקיר ניכרים שרידי טיח לבן. הקצה המערבי של הקיר נשדד, אולי על ידי בוני קיר W040, והקצה המזרחי נמשך אל מחוץ לתחומי הריבוע. מצפון לקיר נחשפו שרידי רצפת אבן (F050; 71 מ' מעפה"י), המונחת על המילוי שסותם את החלל התת-קרקעי, ומשולבת בקיר.

ריבוע 11 (נ"צ 14815/24090; 67.55 מ' מעפה"י; איור 13). סמוך לשוליים הדרומיים של הריבוע נחשף קיר (W044) של מבנה בן-זמננו, הבנוי בבניית גזית מאבני גיר. הוא בנוי בציר מזרח-מערב, והשתמר לגובה נדבך אחד. הקיר נמשך בשני צדיו אל מחוץ לתחומי הריבוע. על הקיר נתגלו שרידי טיח. מתחת לנדבך הקיר נחשפו שרידיו הקדומים, הבנויים בבניית גזית מאבני כורכר. גם הקיר הקדום נמשך למערב ולמזרח אל מחוץ לתחומי הריבוע. הקיר הקדום מושתת על מדרגה במשטח סלע, שחלקים נרחבים ממנו מפולסים, ובצד מערב הוא משופע בחדות כלפי מורד המדרון. בשל הפרשי הגבהים בסלע נאלצו בוני הקיר להוסיף בצד מערב שני נדבכים נוספים.

בצדו המערבי של הריבוע נחשף קיר נוסף (W055; 66.5 מ' מעפה"י), הניצב לקיר W044 והבנוי באופן דומה על קצה משטח הסלע המפולס, לפני תחילת שיפועו למערב. בחפירה ממערב לקיר לא נחשפו כל שרידי בנייה. ממזרח לקיר נתגלתה משקולת בית בד, שצורתה סגלגלה ומשני עבריה חצובות מגרעות, המתרחבות במרכזן לצורך עיגון הקורות (איור 14). במרכז המשקולת נפער ספלול קוני, תוצאה של שחיקת הבורג. המשקולת מונחת בתוך גומחה סגלגלה, החצובה במשטח הסלע המפולס. מסביב לגומחה היתה רצפה, העשויה מאבנים מסותתות, ששרדה בחלקה ושימשה כמשטח עבודה. הרצפה תחומה בצד דרום ובצד מערב בשני הקירות, ובצד מזרח במדרגת סלע.

מילוי האדמה בריבוע עד לסלע האם כלל כמות רבה של חרסים מן התקופה העות'מאנית, ובהם שברי מקטרות. עוד נמצאו שני מטבעות מן התקופה העות'מאנית, האחד הוטבע בקהיר בימי הסולטן עבדול עזיז בשנת 1861 והשני הוטבע בקושטא בימי הסולטן מחמוד ה-II בשנת 1808.

ריבוע 12 (נ"צ 14805/24095; 63.69 מ' מעפה"י). מתחת לשפכים בני זמננו נחשפו שרידי מבנה בן‑זמננו, הכוללים שרידי קירות ורצפות. שרידי המבנה הגיעו עד לסלע האם המפולס. סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נחשף צינור ביוב, השייך, כנראה, למבנה והמתנקז אל חלל תת‑קרקעי. בריבוע נחשפו שרידים של קיר קדום אחד (W073), הבנוי מתחת למבנה המאוחר באבני כורכר בציר מזרח-מערב. הקצה המערבי של הקיר שדוד, ובצד מזרח נמשך הקיר אל מחוץ לתחומי הריבוע. אי אפשר לתארך את הקיר.

ריבוע 13 (נ"צ 14719/24096). הריבוע נחפר בחלקו, ונחשפה הצטברות של פסולת בת-זמננו, ללא ממצאים עתיקים.

ריבוע 14 (נ"צ 14817/24110; 76.47 מ' מעפה"י). סמוך לשוליים המזרחיים של הריבוע נחשפה פינתו הדרומית-מזרחית של מבנה בן-זמננו. המבנה בנוי בקצה משטח סלע מוחלק מעט, הנטוי קלות כלפי מערב. ממערב למשטח הסלע המוחלק יורד הסלע במאונך, ואפשר שנערכה כאן חציבה. ממערב למבנה לא נחשפו שרידי בנייה עד לסלע האם. בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע, מתחת לרצפת המבנה, נחשפה מחצבת אבן, ובה כמה אבנים שחציבתן לא הושלמה.

ריבוע 15 (נ"צ 14805/24107). נחשפה הצטברות של פסולת בת-זמננו עד לסלע האם, ללא ממצאים עתיקים.

ריבוע 16 (נ"צ 14805/24106; 80.35 מ' מעפה"י). סמוך לשוליים הצפוניים של הריבוע נחשף קיר של מבנה בן-זמננו, הבנוי בציר מזרח-מערב. מדרום לקיר נחשפו פני הסלע, המשופעים כלפי מערב, ובהם פתח לחלל תת-קרקעי שלא נחפר.

ריבוע 17 (נ"צ 14806/24110; 76.75 מ' מעפה"י; איור 15). נחשף קיר (W083), הבנוי בניית גזית באבני כורכר בציר מזרח-מערב; הוא נמשך למזרח אל מחוץ לתחומי הריבוע. בקצה המערבי של הקיר ניצב אליו קיר נוסף (W091), הבנוי באופן דומה. חלקו הצפוני של קיר W091, עד לנקודת המפגש עם קיר W083, בנוי בציר צפון-צפון-מזרח – דרום-דרום-מערב, וחלקו הדרומי של הקיר בנוי בציר צפון-דרום. שני הקירות בנויים על מילוי שהונח על משטח סלע מפולס, והם תוחמים שני חדרים. בקיר W091, סמוך למפגשו עם קיר W083 מצפון, נחשף פתח, שממנו שרדה רק המזוזה הדרומית, המוליך אל החדר הצפוני. בתוך החדר הצפוני נחשף משטח סלע, ובו קירות חצובים בעובי משתנה, התוחמים מעין חדרון חצוב (L090) נמוך מהם, שנחשף ממנו חלק קטן בלבד. בקרקעית החדרון החצוב נחשפו שרידי בנייה. חלקו הדרומי של משטח הסלע, לאורך קיר W083, נחצב לעומק, ונחשפו בו שרידי בנייה, כנראה גרם מדרגות, הנמשך למזרח אל מחוץ לתחומי הריבוע. גרם המדרגות עובר מתחת לקיר W083.

מתחת לקירות W091 ו- W083, על גבי משטח הסלע המפולס, נחשפו שני קירות ניצבים זה לזה, האחד בנוי בציר צפון-דרום (W103), והוא נשדד ושרד ממנו נדבך אחד בלבד, והשני בנוי בציר מזרח-מערב (W102).

בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נחשפה בחלקה רצפה עשויה מאבנים, הנמשכת אל מחוץ לתחומי הריבוע. בין הרצפה לבין קיר W091 נחשף בור בנוי (0.4X0.4 מ'), שבתחתיתו חצובה מעין תעלה רדודה (L094). שימושו של הבור לא ברור, אך ייתכן שהיה זה בור שיקוע.

כל שרידי הבנייה בריבוע היו מכוסים בשפכים בני-זמננו עד לסלע האם. על הסלע נתגלה מטבע מימי ג'ורג' ה-VI משנת 1938. למרות זאת אין ספק בכך שאין אלה שרידים של מבנה בן-זמננו אלא של מבנה קדום יותר.

ריבוע 18 (נ"צ 14805/24145; 75.62 מ' מעפה"י).סמוך לשוליים המערביים של הריבוע נתגלה קצהו המזרחי של חדר ממבנה בן-זמננו. הקיר הדרומי של המבנה בנוי על קצהו המערבי של קיר (W104), שנחשף בחתך הדרומי של הריבוע, ונמשך אל מחוץ לתחומי הריבוע. קיר W104 בנוי על הסלע, המשופע כלפי מערב; מספר הנדבכים של הקיר עולה לכיוון מערב בהתאם לשיפוע הסלע. שאר הריבוע היה מכוסה עד לסלע במילוי של אדמה אדומה (L109), ובו חרסים רבים מן התקופות הצלבנית והממלוכית.

ריבוע 19 (נ"צ 14779/24095; 71.4 מ' מעפה"י). בקצה הצפוני של הריבוע נחשפו שרידי מבנה בן‑זמננו. מדרום לשרידי המבנה נחשף גרם מדרגות, העולה מדרום לצפון ועובר מתחת לשרידי המבנה. גרם המדרגות בנוי למלוא רוחב הריבוע, והוא עולה ממשטח סלע מפולס בחלקו.

גרם המדרגות נבנה מאוחר לפילוסו של משטח הסלע. ניכר שתחילה החל פילוס השטח, כנראה להקמת מתקן חקלאי, אבל עבודת הפילוס הופסקה לאחר זמן קצר בשל סדק עמוק שנתגלה בסלע, ובשלב מאוחר יותר נבנה גרם המדרגות. בגרם המדרגות הובחנו שני שלבי בנייה לפחות: בשלב הראשון נבנו שש מדרגות צרות (איור 16), ובשלב השני צומצם מספר המדרגות לארבע מדרגות רחבות יותר, על ידי מילוי של חלוקים שביטל שתיים מן המדרגות. גרם המדרגות כוסה במילוי של אדמה אדמדמה, שהוציא אותו מכלל שימוש, ובו חרסים משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ). סמוך לשוליים המערביים של הריבוע נחשפו שרידים מעטים של רצפת טיח, כנראה משלהי התקופה המוסלמית הקדומה.

ריבוע 20 (נ"צ 14804/24099; 64.98 מ' מעפה"י; איור 17; איור 18). במהלך החפירה בריבוע נערכו כמה חתכי מחפרון, במקומות שבהם היה קושי לבצע חפירה ידנית. בצדו המערבי של החתך הדרומי נחשף קיר גזית (W085), הבנוי בציר צפון-דרום, ועליו שרידי טיח לבן. בקיר הובחנו שני שלבים. אל השלב העליון, המאוחר, ניגשות ממזרח שתי רצפות סיד; נראה כי אלה הם שרידי מבנים מן התקופה העות'מאנית. השלב התחתון מתוארך לתקופה הממלוכית, וניגש אליו פס אפר.

בחלקו הצפוני של הריבוע נחשף קיר נוסף (W088; 0.8 מ' רוחב), הבנוי בציר מזרח-מערב; הקיר נמשך לכיוון מזרח אל מחוץ לתחומי הריבוע. מן הקיר, שנשדד בחלקו המערבי, שרדו בעיקר נדבכי היסוד. אל הנדבך העליון ניגש מפלס אפר, שנחתך על ידי השלב המאוחר של קיר W085. מעל למפלס האפר היה מילוי של אדמה אפורה (L087), שהכיל חרסים רבים למן התקופה הצלבנית ועד לתקופה העות'מאנית, לרבות שברי מקטרות. מתחת למפלס האפר נחשף מילוי דומה, ובו חרסים למן התקופה הצלבנית ועד לתקופה העות'מאנית, ללא שברי מקטרות. מתחת למילוי זה נחשף פס אפר נוסף, שניגש אל הנדבך התחתון של קיר W088, ונחתך גם הוא על ידי השלב המאוחר של קיר W085. מתחת לפס האפר נתגלה מילוי של אדמה בגוון חום (L110), שמעורבים בו חלוקים רבים, והוא עובר מתחת לקיר W088 וניגש אל השלב הקדום של קיר W085. מתחת למילוי L110 נחשף קיר, השדוד ברובו (W114) והדומה בבנייתו לקיר W088, אך מפלסו נמוך יותר; הוא נמשך דרומה אל מחוץ לתחומי הריבוע. ממזרח לקיר זה נתגלה מילוי של אדמה אדומה (L113), שמעורבים בו שברים רבים של אבנים וחרסים מן התקופות הצלבנית והממלוכית. אל קיר W114 ניגשת ממערב רצפה, שנחתכה על ידי השלב הקדום של קיר W085. מתחת למילוי L113 נחשף סלע מפולס.

חתך 1 (נ"צ 14832/24080) נחפר בשני קטעים (', ') באותו ציר, עד לסלע האם (2.5 מ' עומק). בקטע ' (כ - 8 מ' אורך) נתגלו שרידיו של ראש קיר, הבנוי בציר מזרח-מערב. בקטע ' (10 מ' אורך) נתגלה סמוך לפני השטח צינור חרס למים שנפגע במהלך החפירה. בתחתית החתך נחשף ראש קיר, הבנוי בציר מזרח-מערב.

חתך 2 (נ"צ 14832/24076; 5 מ' אורך) נחפר עד לסלע האם (כ - 2 מ' עומק). בצד המערבי של החתך נחשף צדו המזרחי של קיר, הבנוי באבנים גדולות (כ - 0.6X0.6X0.6 מ'); הוא השתמר לגובה נדבך אחד, ובו חמש אבנים. הקיר בנוי על מילוי של אדמה אדמדמה, המכסה את סלע האם.

חתך 3 (נ"צ 14826/24071) נחפר עד לסלע האם (2 מ' עומק), ולא נתגלו שרידי בנייה.

חתך 4 (נ"צ 14821/24071; 8 מ' אורך) נחפר עד לסלע האם (2.5 מ' עומק), שפולס בחציבה. בחלקו הצפוני של החתך נחשף קיר סלע חצוב (0.5 מ' גובה), ומתחתיו נתגלה חלל שלא נחשף.

חתך 5 (נ"צ 14817/24087; 15 מ' אורך) נחפר עד לסלע האם (2.5 מ' עומק), ונתגלו שני ראשי קירות, הבנויים בציר מזרח-מערב.

חתך 6 נחפר במרחק של כ - 7 מ' מדרום לחתך 5, עד לסלע האם, שפולס בחציבה. נחשפה רק פסולת בנייה, ללא שרידים בנויים.

חתך 7 (נ"צ 14805/24102) נחפר לאורך קיר סלע, החצוב (10 מ' אורך) בציר מזרח-מערב; לא נתגלו שרידי בנייה.

הממצאים

ממצא קיראמי

הממצא הקיראמי שעלה מן החפירה מגוון מאוד וזמנו למן התקופה הביזנטית ועד לזמננו. רוב הממצא שייך לתקופות הצלבנית-הממלוכית, ואילו מן התקופה המוסלמית הקדומה נתגלו רק חרסים מעטים. באופן דומה גם שרידי הבנייה שנחשפו בחפירה שייכים ברובם לתקופות הצלבנית‑הממלוכית ובמקצתם לתקופה המוסלמית הקדומה.

התקופה הביזנטית

מגוון הכלים אופייני לאתרים בארץ-ישראל ובסוריה בשלהי התקופה הביזנטית. עם זאת הכלים באתר נבדלים מעט בצורת השפה או בעיטור.

קערות: נתגלו כמה שברים של קערות מחופות אדום עם עיטור מקדה בקרבת השפה (איור 19: 9), שמקורן בצפון אפריקה. מקבילות: Hayes1972: 334, Fig. 69: 2.

קדרות: 1. קדרה עשויה ביד מטין חום בהיר, גס מאוד, שמעורבים בו חסמים וחצצים. היא מחופה אפור בהיר בפנים וחום בהיר בחוץ ומעוטרת בעיטור סירוק על השפה. השפה מעובה, הדפנות ישרות ומשתפלות פנימה לכיוון הבסיס השטוח (איור 20: 1).

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995, לוח 41: 1.

2. נתגלו כמה קדרות בישול עשויות מטין חום-כתום, שמעורבים בו חסמים שחורים ולבנים. השפה משופעת כלפי פנים, ומותאמת למכסה, ושתי הידיות מורמות כלפי מעלה עד מעל לשפה. הדפנות זקופות ומעוטרות בעיטור סירוק גס מן השפה לבסיס. פנים הכלי מצולע (איור 21: 1).

סירי בישול: 1. סיר בישול עשוי מטין חום-אדמדם, שמעורבים בו חסמים שחורים ולבנים בגדלים שונים. השפה זקופה ומופשלת כלפי חוץ, והדפנות מעוגלות ומצולעות (איור 21: 2).

מקבילות: ג'למה Johnson 1988: 199, Fig. 627.

2. סיר בישול מזווה עשוי מטין חום-אדמדם, שמעורבים בו חסמים שחורים ולבנים. הוא מעוטר בצילוע מן השפה ועד לזיווי. בסיר יש ידית אחת, היורדת מן השפה אל הזיווי, שפה פשוטה, בולטת החוצה, ובסיס עגול ושטוח (איור 21 :3).

קנקני אגירה: נתגלו שברים רבים של קנקני אגירה (טיפוס C1 אצל Riley). מפתיע במיוחד המגוון הרב בצורת השפות וההבדלים הקלים הקיימים בין הקנקנים (איור20: 3; איור 21: 5, 6).

מקבילות: Riley1975: 26-30.

צפחות: נתגלו שתי שפות של צפחות (איור 20: 4, 5).

נרות: 1. רוב הנרות שעלו מן החפירה הם נרות שומרוניים מוארכים משלב המעבר שבין התקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית הקדומה. לנרות יש מרזב בין פיית המילוי לפתח הפתיל. הדפנות מעוטרות בעיטורים גיאומטריים. הבסיס עגול ושטוח או שקוע, עם ידית מדף צרה ושטוחה (איור 22: 1-4).

מקבילות: Sussman 1983: 73, 74, type 2.

2. נר עגול מן התקופה הרומית (המאות הג'-הד' לסה"נ; איור 22: 7).

3. נר עגול מן התקופה הביזנטית (המאות הה'-הו' לסה"נ; איור 22: 5).

התקופה המוסלמית הקדומה :

קערות (המאה הט' לסה"נ): נתגלה שבר אחד של קערה דמוית שיש (מטיפוס 'ביזנטי עדין'; איור19: 4).

מקבילות: Magness 1993: 193-202.

קערות (המאה הי'-הי"א לסה"נ): קערה עשויה מטין צלהב, עם זיגוג כחלחל עבה במיוחד בתוך הכלי ועד לשפה, ועיטור מתחת לזיגוג. השפה היא שפת מדף רחבה (איור 19: 14, 15).

התקופה הצלבנית

רוב הממצא הקיראמי שעלה מן החפירה שייך לתקופה הצלבנית, ובעיקר למאה הי"ג לסה"נ. הממצא כולל כמה כלי יבוא. תפוצת הכלים: ארץ-ישראל וסוריה-לבנון, וכן כלי יבוא מקפריסין.

קערות: 1. קערות מזוגגות עשויות מטין חום-אדום, ולעתים חום כהה, עם חיפוי לבן בפנים, כרקע לזיגוג, וחיפוי ורוד או חום בהיר מאוד (בז') בחוץ. הקערות מזוגגות רק בפנים עד לשפה, בזיגוג חד גוני (גוונים שונים של ירוק או צהוב) או בזיגוג רב גוני של התזות צבע חום-ירוק על רקע בהיר (איור 19: 20). חלק מן הכלים מעוטר בחריתה עדינה, לעתים בשילוב של גילוף רחב ושטוח כרקע לעיטור (איור 19: 20, 26). לקערות שפה פשוטה, דופן מעוגלת ובסיס טבעת נמוך ורחב.

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוח 1: 2; קיסריה - Pringle 1985: Figs. 6: 37, 6: 38; 8: 48, 8: 49.

2. קערות עשויות מטין חום-כתום, עם חיפוי לבן בפנים ועל השפה וזיגוג צהוב, הנוטה להתקלף. לקערות שפת מדף ובסיס טבעת נמוך (איור 19: 13, 26, 27).

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוח 3: 2; תל ערקה - Thalmann 1978: Fig. 35: 2, 3; קיסריה - Pringle 1985: Figs. 4: 21, 13: 12, 13:20.

3. קערות עשויות מטין חום בהיר או חום-כתום, מחופות לבן או מרח בפנים ועד מעבר לשפה. הזיגוג חד גוני, בגוונים שונים של ירוק (איור 19: 8, 10); יש כלים המזוגגים בצהוב או בצהוב עם התזות של ירוק, ללא עיטור. השפה פשוטה ומעובה והדופן מעוגלת ונטויה פנימה או מזווה.

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוח 4: 1, 8, 9; קיסריה - Pringle1985: 177-179, Fig. 3: 17-20.

4. קערות עשויות מטין חום-אדום, עם חיפוי לבן בפנים, כרקע לזיגוג. הן מעוטרות מתחת לזיגוג במרח ובציור של דגמים הנדסיים המורכבים מרשת של קווים לא רגולריים. הזיגוג בתוך הכלי ועד מעבר לשפה בצבע צהוב (איור 19: 24, 25) או ירוק (איור 19: 5). הקערות מעוגלות, חרוטיות או מזוות. יש מספר קערות בעלות שפת מדף.

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוחות 4-2:10, 2:11; קיסריה - Pringle 1985: 179, 183, Figs. 5: 26-33; 6: 48-50; 7:51.

5. התגלה שבר אחד של קערה מטיפוס הקערות המעוטרות בכתמי חיפוי (איור 19: 19).

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוח 12: 1; קיסריה - Pringle 1985:179, Figs. 4: 22-24.

6. קערות שטוחות עשויות מחומר גס, עם זיגוג עופרת גס בצהוב או בירוק. העיטור פשוט וחד-גוני (איור 19: 3) ולעתים מופיע עיטור חריתה.

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוחות 1:24, 3, 1:26; יקנעם - Avissar 1996: 111, Fig. XIII 56, type 72 :1.

7. קערה עשויה מטין אפור, מפולם היטב וצפוף, המכיל חצצים לבנים קטנים. בחלקה הפנימי חיפוי לבן ועיטורי חריתה מתחת לזיגוג צהבהב (איור 19: 12). לקערה שפת מדף רחבה מאוד.

מקבילות: De`roche and Spieser1989: 220, Fig. 32.

8. קערה עשויה מטין כתום, מעוטרת בחריתה על גבי חיפוי לבן, ומזוגגת בירוק כהה (איור 19: 16).

כלי בישול: נתגלו שברי מחבתות שטוחות עשויות מטין חום-אדמדם, שנצרף לחום כהה בחלק החיצוני. בחלק הפנימי עד מתחת לשפה – זיגוג חום כהה. למחבתות שפה פשוטה ומעוגלת, דפנות אלכסוניות וידיות זיז משולשות קטנות (איור 19: 1,7).

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוחות 46: 2, 47: 2; קיסריה- Pringle 1985: Fig. 3: 9.

קדרות: קדרה עשויה מטין חום-כתום, מחופה באדום בפנים ובחוץ ומזוגגת בפנים ועד מעבר לשפה בירוק או בצהוב שנוטה להתקלף. לקדרה שפה מעובה כלפי פנים, דופן מעוגלת ובסיס טבעת נמוך (איור 20: 2).

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995: לוח 6: 2; סנט' מרי בכרמל - Pringle 1985: 103, Fig. 7: 41.

נתגלו גם מעט שברים של כלי קיבול (איור 19: 30).

התקופה הממלוכית

כלי שולחן: 1. קערות עם עיטור מצויר בשחור וכחול מתחת לזיגוג. הן מתוארכות למאה הי"ג לסה"נ, ותפוצתן פרס, סוריה, ארץ-ישראל ומצרים.

מקבילות: יקנעם Avissar 1996 : 116, Fig. XIII 62, type 79: 3.

2. קערות וקדרות עשויות ביד, לרוב מטין חום בהיר שמעורב בו קש, וצרופות גרוע. הן מחופות לבן או חום בהיר מאוד, ולפעמים אף אדום בהיר או כתום, וממורקות בחוץ. על המירוק צוירו דגמים בצבעים אדום, חום-אדמדם, סגול או שחור; נתגלתה קערה אחת מעוטרת בתבנית (איור 19: 23). הן הופיעו כבר בשלהי המאה הי"ב לסה"נ, והשימוש בהן נמשך במהלך כל התקופה הממלוכית. בחפירה נתגלו כלים אלה בשכבות מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית. תפוצתם היתה ארץ-ישראל, עבר-הירדן וסוריה-לבנון (איור 20: 18, 28, 29).

מקבילות: חמה - Poulsen 1957.

נרות: נר בצורת קערה קטנה, עשוי מטין צלהב שמעורבים בו חסמים לבנים. הבסיס שטוח והשפה צבוטה (איור 22: 6).

מקבילות: אבישר, בועז ושטרן 1995 :198.

כלי אבן

בריבוע 7 בלוקוס L022 נתגלו שני אגני אבן לכתישה. האחד עשוי מאבן בזלת, ולו שלוש ידיות מדף מלבניות וידית נוספת, המעוצבת בצורת תלתן (איור 23: 1), ובסיס שטוח. השני עשוי מאבן גיר, ובמהלך הכנתו נמצאה באבן עדשת צור שהושארה במקומה. האגן נשבר בעת העתיקה והושלך. הידיות, שרק שלוש מתוך ארבע שרדו, הן ידיות מדף קוניות, העולות מן הבסיס אל השפה. לאגן ארבע רגליים שטוחות בבסיס (איור 23: 2).

סיכום

במהלך החפירה נחשפו שלוש שכבות בנייה: שכבה I משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'-הז' לסה"נ), שכבה II מן התקופה הממלוכית ושכבה III מן התקופה העות'מאנית, ובה הובחנו שלב קדום (IIIא') ושלב מאוחר (IIIב'). בולט העדרם של שרידי בנייה מן התקופה המוסלמית הקדומה; בחלקים אחרים של טירת הכרמל כן נחשפו שרידים כאלה.

השרידים מן התקופה הביזנטית (שכבה I) כוללים שרידי מבנה, כנראה מבנה ציבור (ריבוע 3); חלל תת-קרקעי, ובו מבנה ציבור או מערת קבורה מפוארת (ריבוע 10); שני גרמי מדרגות (ריבועים 5, 9), שנבנו, כנראה, בשל הפרשי הגבהים שבין מדרגות העיבוד שהיו במדרון, ויצאו מכלל שימוש במהלך התקופה הביזנטית; שרידי מבנה מגורים יחיד (ריבוע 7), שכלל שני חדרים לפחות, אך בשל שדידתו לא ניתן היה לעמוד על תכניתו; וייתכן שגם קיר בנוי (W104; ריבוע 18).

השרידים מן התקופה הממלוכית (שכבה II) כוללים שרידי קירות שדודים בלבד. אל הקירות ניגש פס אפר, ולעתים פס האפר עבר מעליהם; אפשר שפסים אלה מייצגים מפלסי חיים. השימוש במפלסי אפר מתחת לרצפות טיח מוכר מאתרים רבים, אך בטירת-כרמל לא נמצאו עדויות לרצפות הטיח. נראה שהמבנים מן התקופה הממלוכית פורקו כמעט לחלוטין בתקופה העות'מאנית, שאליה שייכים רוב השרידים באתר.

השרידים מראשית התקופה העות'מאנית (שכבה IIIא') כוללים שרידי קירות, שחלקם המשיכו לשמש עד לסוף התקופה העות'מאנית (שכבה IIIב'), ולעתים עד לזמננו; רצפת סיד (ריבוע 20); ואומנה (W025; ריבוע 2), שמעידה, אולי, כי חלק מהמבנים היו בני שני קומות. לצורך הבנייה בתקופה זו הוגבה השטח על ידי כיסוי של המבנים מן התקופה הממלוכית במילוי של אדמה חרסיתית אפורה, שמעורבים בו חלוקים זעירים ביותר. מעל המילוי הונח פס אפר המעיד על רצפה.

השרידים משלהי התקופה העות'מאנית הם השרידים הבולטים באתר, והם כוללים שרידי קירות, שחלקם נמשך מן השלב הקודם וחלקם נבנה בשלב הזה, והם עבים במיוחד (למשל, W046 ו‑ W088); רצפות סיד דקות, שניגשות אל הקירות – לעתים ניגשות אל קיר יותר מרצפה אחת; ושרידי בית בד, ובהם משקולת (ריבוע 11).

נראה שחסרונם של שרידים מן התקופות הרומית, המוסלמית הקדומה והצלבנית מלמד על תפרוסת היישוב בתקופות השונות. כדי לברר שאלה זו יש לבצע באתר חפירה מקיפה יותר.

מקורות

אבישר מ', בועז א' ושטרן ע'. 1995. קטלוג כלי חרס מן התקופה הצלבנית, האיובית והממלוכית. רשות העתיקות.

Avissar M. 1996. The Medieval Pottery. In Ben Tor et. Al. Yoqne'm 1. The late periods. Qedem Reports 3: 75-262.

De'roche V. and SpieserJ.M. (eds.). 1989. Recherches sur la Ce'ramique Byzantine. BCH Suppl. XVIII.

Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.

Johnson B.L. 1988. The Pottery. Excavationat Jalame.

Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology 200-800 C.E. Sheffield Academic.

Poulsen V. 1957. Les Poteries. In Riis P.J. and Poulsen V. Hama, fouilles et recherches, 1931-1938. Vol 2: Les verreries at poteries medievales. Copenhagen, pp. 117-283.

PringleD. 1985. Medieval Pottery from Caesarea. Levant 177: 171-202.

Riley J.A. 1975. The Pottery from the First Season of Excavation in Ceasarea Hippodrome. Basor 218: 25-63.

Sussman V. 1983. The Samaritan Oil Lamps from AppoloniaArsuf. Tel Aviv 10: 71-109.

Thalmann J.P. 1978. Tel 'Arqa (Liban Nord), Campagnes I-III (1972-1974). Chantier I, Rapport Preliminier. Syria 55: 1-145.

 

כל הזכויות שמורות לאגף המיחשוב, אוניברסיטת חיפה | עיצוב וביצוע: שני זילברמן