חפירת הצלה ברמת החיל, תל-אביב

שלום ינקלביץ, ינואר 2004

לזכר סמ"ר נועם עציוני אשר נספה באסון המסוקים בשאר ישוב

 

בחודש פברואר 1997, נערכה חפירת הצלה ברמת החיל, תל-אביב (נ.צ. 134350/168600 ו- 134600/168570) בשני שטחים. בשטח א' (בהיקף של 4X5 מ') ברח' הרוגי המלכות, נחשפו יסודות 2 קירות אבן, קטעי רצפה הניגשים אליהם ובור חותך את קטעי הרצפה. ממצא מועט של שברי כלי‑חרס וזכוכית מתארכים את הרצפות למאות ח'-ט' לסה"נ.

בשטח ב', ברח' הגולן נחפרה מערת קבורה מתק' הברונזה הביניימית. המערה נחפרה אל תוך סלע כורכר רך. מעט כלי חרס תמימים, שלמים ושברי כלים, ממקמים את הממצא במרחב אגן הירקון של התקופה. בסיום החפירה כוסו שטחי החפירה להמשך עבודות פיתוח התשתיות.

מבוא

החפירה

הממצא

סיכום

מקורות

מבוא

החפירה נערכה לקראת עבודות תשתית של בזק אשר מימנה את החפירה (רשיון 18/97–G). את החפירה ניהל ש. ינקלביץ מטעם המכון ללימודי-ים אשר גם ערך מדידות וצילומי שטח. רפאות כלי-חרס: פ' פלד, שרטוט תוכניות וממצא: ס' עד, מחקר זכוכית: ר' פולק. האתר מצוי על גבי רכס כורכר חולי ובעל סידור לווחי.

החפירה

שטח א'

נחפר ריבוע אחד בראש רכס הכורכר במידות 4X5 מ' (רום הייחוס: 52.7 מ' מעל פנה"י). מתחת להצטברות מודרנית בעובי של כ-0.6 מ' נתגלה יסוד קיר שכיוונו צפון דרום (W001). נחשף קטע באורך 2.10 מ' רוחב 0.6 מ' וגובה 0.65 מ'. היסוד עשוי אבני גוויל בלתי מסותתות במידות 0.25X0.25 מ' מלוכדות בטיט עשוי אפר וגיר כתות. ממזרח, ניגשה אל הקיר תשתית רצפה בעובי 0.15 מ' בקירוב. בתוך תשתית זאת (L004) נתגלו מעט שברי כלי חרס המיוחסים לתק' העבסית ומספר אבני פסיפס לבנות בגודל 4.0X4.0 ס"מ, האופייניות למתקנים תעשייתיים. בחתך הצפוני של הריבוע בחלקו המזרחי, נראה קיר מקביל לראשון (W006)בנוי אבנים במידות הדומות למידות קיר W001. קיר W006 ותעלת היסוד שלו נפגעו בפעולת כלי מכני. בין שני קירות אלה, נתגלה בור החותך את תשתית רצפה F004 (איור 1). הבור (L005), נראה בעיקר בחתך ונמשך כ-0.15 מ' לתוך ריבוע החפירה. הקירות נבנו ישירות על גבי סלע כורכר חולי אשר נחשף בעומק של כ-1.20 מתחת לפני השטח. מתוך הבור נאספו מספר שברי כלי חרס מן התק' העבסית והטולונית. בין השברים נתגלו שברי פך חרס מטיפוס "ח'ר אל מפג'ר" ושברי כלי זכוכית.

נראה, כי השרידים שנחשפו, שייכים לח'רבת אל חדרה, חורבה גדולה אשר נחקרה בעבר (קפלן תש"י: 71). קפלן קבע כי היו במקום יישוב, חווה חקלאית וקברים מן התק' הרומית הקדומה ועד לתק' האיסלמית הקדומה. לאחרונה נחפר בסמוך, קבר שומרוני מהמאות ד'-ה' לסה"נ ע"י (גורזלזני תשנ"ה :52-53).

שטח ב'

בעומק של 2.40 מ' מתחת לפני השטח (רום הייחוס 46.50 מעל פנה"י) ועל גבי המדרון המזרחי של רכס הכורכר, נתגלה חלל מערה חצוב בסלע הכורכר הרך. המערה כוללת פיר כניסה מעוגל בגובה 2.10 מ' ובקוטר 1.10 מ'. מקצה הפיר מוליך אל המערה פרוזדור (תקרתו הרוסה כליל) באורך 1.10 מ' וברוחב 0.8 מ'. חדר הקבורה סגלגל, בקוטר 2.5 מ' בקירוב (איור 2). גובה המערה 2.40 מ' אך אין ספק שגובהה הוא תוצאה של התמוטטויות ובמקור הייתה נמוכה יותר (איור 3). המערה הייתה מלאה באדמת חמרה והכילה פריטים מודרניים עד לגובה 0.20 מ' מעל לרצפת המערה.

תוכנית הקבר דומה לזו של קברי צומת ברקאי טיפוס א' אך מזכיר במיוחד את קברי אזור בית שאן (הורוביץ 2000: 46).

עם פינוי העפר, נתגלו לוחות כורכר דקים בעובי 0.05-0.07 מ' פזורים אקראית על הרצפה. נראה כי אלה חלקים מתקרת המערה שהתמוטטה. מתחת ללוחות וביניהם, נתגלו ארבעה כלי חרס תמימים, ארבעה שלמים ושברים של כלי חרס נוספים. נתגלו מס' עצמות אדם מתפוררות. נראה, כי גג המערה התמוטט זמן קצר לאחר הקבורה הראשונה ומאז לא שמשה יותר.

בעבר, נתגלתה בסמוך ע"י קפלן מערת קבורה אחת מתק' זו (קפלן 1992: 1579).

הממצא

שטח א'.

כלי-החרס (איור 4). נאספו מעט מאוד שפיות של כלים, מתוכם ניתן להגדיר את הטיפוסים הבאים:

אגנים: האגנים, האחד בקוטר 0.19 מ' ובעל שפת קרדום מעוגלת (איור 4: 2) והשני בקוטר 0.36 מ' ובעל שפה מעובה נוטה פנימה (איור 4: 1), נמנים עם טיפוס האגן המתפתח מן הקערה-קדרה משלהי התק' הביזנטית. הם מאופיינים ע"י עיטור סרוק בפס ישר מתחת לשפה ובדרך כלל ברצועה של עיטור סרוק גלי מתחת. אגנים אלה ממשיכים והופכים לטיפוס האופייני למאות ח'-ט' לסה"נ (Magnes 1993: 210-211, Nos. 1, 3: Pl. 32:10; Whightman 1989).

פכים: הפך בעל צוואר גבוהה מצולע (איור 4: 3), אופייני למאות ח'-ט' לסה"נ. הפך מס' 4, עשוי טין מפולם וצרוף היטב בצבע לבן ורדרד, הינו הוריאנט המאוחר בהתפתחות טיפוסי ח'ר מפג'ר. דפנות הכלי העבות יחסית וצווארו הגבוה מובילים לתארוכו במאה הי' לסה"נ (התק' הטולונית או איסלמית קדומה II כפי שחילקה ארנון בקיסריה (Arnon 1999: 226, Fig. 3: b).

כלי הזכוכית -רחל פולק

ממצא הזכוכית כולל 17 שברים של כלים שנעשו בניפוח חופשי ונמצאו באותו הבור (L005) שברי הזכוכית הם בצבע כחלחל בהיר וחיוור, ירוק כחלחל וירוק. יוצא דופן בצבעו כלי מאורך בעל גוון ירוק זית. חלק מהכלים מעוטר בטכניקות שונות כגון ליפוף חוטים וציבוט.

להלן יידונו 5 שברים המייצגים את טיפוסי הכלים שנמצאו:

1. B.004/003, כוס (איור 5: 1) - שבר שפה וקטע קצר של הדופן. השפה מקופלת כלפי פנים, מעוגלת, בעלת קוטר של 7.0 ס"מ. הזכוכית בצבע אקווה-מרין (כחלחל בהיר מאד) מכילה גופיפים כהים זעירים ובועות זעירות. שברי כוסות בעלות שפה דומה מקיסריה נמצאו בשכבה VII, היא השכבה העבסית, המתוארכת למחצית השניה של המאה ה-ח' והמאה ה-ט' לסה"נ (Pollak 2003: 167-168, Fig.2: 21, 22). כלי דומה מרמלה שהוגדר כקערה תוארך לתקופה האומיית (Gorin-Rosen 1999: 11, 14, Fig. I: 1-3) ואחר מחמת גדר תוארך לסוף התקופה האומיית (Lester 1997: 434, 437, Pl. I: 2).

2. B.004/004, כוס (איור 5: 2) – שבר שפה ודופן. קוטר השפה 8 ס"מ, מעובה ונוטה פנימה, הדופן ישרה. ניתן לשייך לאותו הכלי שבר של בסיס מעוגל ומעובה (לא צוייר) בעל גוון דומה לשפה. הזכוכית בצבע ירוק, מכילה מעט גופיפים כהים ומעט בועות קטנות.

כוס בעלת שפה דומה ובסיס מעוגל וקעור נמצאה בנהריה ותוארכה למאה ה-ג' ומחצית ראשונה של מאה ד' לסה"נ (בר"ג 1970: 141, לוח 32: ג-22).

3. B.004/005, כוס (איור 5: 3) שבר שפה ודופן. השפה מעובה, נטויה כלפי פנים בעלת קוטר של 7.4 ס"מ. הזכוכית בגוו ירוק כחלחל. מהדופן שרד קטע קטן בלבד.

שפות דומות מיוחסות לנרות, קערות וכוסות מהתקופה הביזנטית המאוחרת. שפה מגרש משויכת לנר כלילה (Meyer 1987: 208, H), כך גם ברחובות אשר בנגב (Patrich 1988: 138, Pl.95: 14) ומתוארכות לסוף התקופה הביזנטית. בבית ירח שפה זהה משויכת לקערה (Delougazand Haines 1960: Pl. 59: 14).

כוס בעלת תחתית מעוגלת ושפה זהה לזו שבפריטים 2 ו-3, נמצאה בפלה בשכבה העבסית בשטח XXIX (O'Hea 1993: 222, 226, Fig. 25: 1).

4. B.004/006, נר (איור 5: 4) – שבר שפה מעובה ודופן אנכית דקה עם קיפול אופקי כלפי פנים שיוצר צינור חלול. כלי בעל קיפול דומה נמצא באשדוד והוא הוגדר על ידי בר"ג כנר מהתקופה הביזנטית המאוחרת, הקיפול נועד לתמוך במוט רוחבי דק ממתכת, שנועד להחזיק את החלק העליון של הפתיל (Barag 1967: 37, 73 Fig. 16: 14).

5. B.004/001, צנצנת מאורכת או קנקנית (איור 5: 5) – חלק תחתון של צנצנת גלילית מאורכת. הכלי בעל דפנות דקות ובסיס עבה ומעוגל, מיוצב על ידי תחתית בצורת דיסק עשוי מליפוף חוט עבה ובמרכזו סימן מוט הזגג. הכלי מעוטר בחוט עבה שמתחיל בחלק העליון בבליטה מעובה וכרוך סביב גוף הכלי שבעה ליפופים עד בסיסו. החוט המלפף את הגוף ובסיס הדיסק עשויים מזכוכית בצבע חום ואילו הגוף עשוי מזכוכית בגוון ירוק זית.

צנצנות מטיפוס זה מתוארכות לסוף התקופה הרומית, מאות ג'-ד' לסה"נ (בר"ג 1970: 155). הן מאופיינות בגוף מאורך התפוח בחלקו התחתון ובכך הן שונות מהכלי מרמת החייל. מספר בסיסים דומים נמצאו במגדל אשקלון אך בהיותם שברים קטנים בלבד, לא ניתן לשחזר את טיפוס הכלי אליו השתייכו. בסיסים אלה נדירים למדי והם אופיניים לכלי זכוכית רומיים מאוחרים ממצרים בעיקר פכים ובקבוקים (Katsnelson 1999: 69-70, Fig. 2: 6). המקבילה הקרובה ביותר לכלי מרמת החיל בצורה ובצבע הזכוכית היא בקבוק מאורך מפלה (פחל) שנמצא בשטח XXIX בשלב המוקדם של השכבה העבסית, מחצית שניה של המאה ה-ח' ותחילת המאה ה-ט' לסה"נ (O'Hea 1993: 222, 226 Fig 25: 7; O’Hea 1992: 259, 263 Fig. 12).

6. B.004/002, כלי מעוטר בציבוט (איור 5: 6) - שבר של דופן קמורה וכתף מעוגלת, מעובה. צביטה אנכית מעטרת את הגוף מתחת לכתף או מעל הבסיס. הזכוכית בגוון כחלחל בהיר.

כלים במגוון צורות מעוטרים בציבוט אנכי ואופקי מתוארכים מהתקופה הביזנטית עד ראשית התקופה האסלאמית, בין המאות ד'-ז' לסה"נ. בקבוק מעוטר בזיזים אנכיים צבוטים נמצא בבית שאן במכלול שלא ניתן לתיארוך (בר"ג 1970: 200, לוח 44: טיפוס ט"ז-6), טיפוס הכלי מופיע בקרניס במאות ג'ד' לסה"נ, אך העיטור בזיזים אינו נפוץ. בג'למה נמצא בקבוק בעל גוף אגסי שחוטים מלופפים על צווארו וזיזים אופקיים צבוטים מעטרים את הגוף; שברי גוף נוספים שיש עליהם ציבוט נמצאו במצבור האשפה של בית החרושת המתוארכת לסוף המאה ה-ד' לסה"נ (Davidson Weinberg 1988: 84, Fig. 4-43: 178, 370, 371). בחמת גדר יש מגוון כלים מעוטרים בציבוט החל מכלי פתוח עם ידית סל, צנצנת חסרת צוואר שתוארכה לתקופה הביזנטית על סמך השוואה בלבד (Cohen 1997:412-3, Pl. IV: 1, 4) ושתי צנצנות קטנות בעלות גוף כדורי פחוס המעוטר בשורת ציבוט אופקי, דומות לכלי מגרש (Cohen 1997: 412-3, Pl. IV: 5).

צנצנת מעוטרת בצבוט אופקי מהכנסיה ע"ש תאודור הקדוש בגרש (טיפוס ו: 3-2 אצל בר"ג) מתוארכת לסוף התקופה הביזנטית או ראשית התקופה האסלאמית (Baur 1938: 53, 522 Fig. 18: 244(67)). בקבוק בעל גוף כדורי פחוס מעוטר בזיזים אופקיים הצבוטים מהגוף, מבית ירח (בר"ג 1970: 197 לוח 43:33-1; Delougaz and Haines 1960: Pl. 50: 9) נמצא בקבר מסוף התקופה הביזנטית. בקבוק בעל שישה זיזים אופקיים ממע'ין (Barag 1985: 371-2, Fig. 8-IX) תוארך על סמך מטבעות לסוף מאות ו' תחילת המאה ה-ז' לסה"נ, כלי מחורבת חרמש שייך ככל הנראה לסוף התקופה הביזנטית אף הוא (וינטר 1998: 173, איור 1: 4).

בקיסריה מופיעים כלים מעוטרים בציבוט בשכבה האומיית (Pollak 2003: 165, 166, Fig. 1: 12, 13). בבית שאן נמצאה קערה יוצאת דופן הנושאת עיטור בציבוט אופקי ובמלקחיים בשכבה המתוארכת ממחצית שניה של המאה ה-ח' ועד המאה ה-י''א לסה"נ (חדד 1998: 86-7, לוח 37: 609). גם בפלה נמצאו מספר כוסות שצורתן דומה לצורת כלים 2 ו3 בקטלוג זה, המעוטרות בציבוט והן מתוארכות לתקופה העבסית (O’Hea 1993: 222, 226 Fig. 25: 2, 3, 4).

חלק מטיפוסי הכלים מרמת החיל מופיעים כבר בסוף התקופה הרומית והתקופה הביזנטית אך תפוצתם גדלה בסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית, ואחרים (מס' 1 בקטלוג) מופיעים בראשית התקופה האסלאמית. את כלי הזכוכית מרמת החייל ניתן לתארך לראשית התקופה האסלאמית בין המאות ז' עד ט' לסה"נ, תיארוך שמאושש גם על ידי הקרמיקה שנמצאה באותו הלוקוס.

שטח ב'

כלי החרס (איור 6). הממצא במערת הקבורה כלל 7 כלי חרס שלמים ותמימים וכן שברים של קנקן נוסף.

קערה: (איור 6: 1): קערה ישרת דופן עם בסיס שטוח ושפה חתוכה נוטה פנימה. קערות דומות נתגלו בשרון בתל נורית ונחל אלכסנדר (דר תשל"ז לוח י"ג: 16), באגן הירקון בחורשים (גלבוע וינאי תשנ"ב: איור 1: 5) בג'בל קעקיר (Gitin1975: Fig 3:2) ובצומת ברקאי (הורוביץ 2000: איור 21: 1).

גביעים: (איור 6: 2-4). בדומה לקבר בחורשים, גם בקבר זה, הטיפוס הנפוץ בכלי החרס הוא הגביע, שלושה מתוך שבעה כלים. גביעים דומים נמצאו בחורשים (גלבוע וינאי תשנ"ב 1: 6-10 ושם מקבילות נוספות). עניין מיוחד קיים בכלי הזעיר (איור 6: 4) הן במידותיו והן בנקב בבסיסו אשר נוקב טרם הצריפה, וייתכן כי זהו כלי נסך או כלי פסול שיוצר במיוחד לקבורה. [1]

קנקנים: גם הקנקנים אופייניים לקנקני אגן הירקון-אזור (עמירן תשל"ד:לוח 4: 19) וחורשים אם כי גם בקבוצת ההר נתגלו קנקנים דומים במתארם (Lapp1966: Figs. 5: 12, 14, 40).

לקנקן באיור 6: 6, יש ידית כפתור בבסיס הצוואר בנוסף לעיטור החרות במקום החיבור בין צוואר לגוף הקנקן.

נר: נר ארבעת הפיות (איור 6: 8) נפוץ מאוד בכל אתרי התקופה הדרומיים מישור החוף וההר המרכזי.

חרוז: נתגלה חרוז בודד מקרניאול. חרוזים דומים נתגלו בקדש (Tadmor 1978: Pl.G: 11), במוצא

(בהט תשל"א: לוח י"א: 3) ובצפון סיני (אורן ויקותיאלי תשנ"א: 8).

סיכום

נראה כי בשטח א' של החפירה (רח' הרוגי המלכות), נחשף קצה השרידים הארכיטקטוניים מן התקופה העבסית והתקופה הטולונית בח'ר חדרה ברמת החיל. ניתוח הממצא מאפשר תיארוך מדויק יותר ליישוב האיסלמי הקדום בח'ר חדרה-רמת החיל, מכפי שהיה עד כה.

את מערת הקבר בשטח ב' (רח' הגולן) וממצא כלי החרס ממנה (למרות מספרם הקטן) ניתן לשייך לפן אגן הירקון של תרבות הברונזה הביניימית הדרומית ותומכת בהערכתם של גלבוע וינאי בדבר ייחוד אתרי אגן הירקון בתקופה זאת.

מקורות

אדלשטיין ג' תשל"ג. חפירות בית קברות בח'ר איברקטס. אזור מנשה ה'. מועצה אזורית מנשה. החוג לידיעת הארץ.

אורן א' ויקותיאלי י' תשנ"א. צפון סיני בתק' הברונזה התיכונה א' - נוודות פסטורלית ויישובי קבע. ארץ ישראל כא': 6-22.

בהט ד' תשל"א. מערת קבורה מתק' הברונזה התיכונה I ברמת מוצא. ארץ ישראל יב': 18-23.

בר"ג ד' 1970. כלי הזכוכית בארץ-ישראל בתקופה הרומית והביזנטית, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

גורזלזני א' חר' אל חדרה.חדשות ארכיאולוגיות קג' : 52-53

גלבוע א' וינאי א' תשנ"ב. מערות קבורה מתקופת הברונזה הביינימית בחורשים. עתיקות XXI: 1-8.

דר ש' תשל"ז. יישובים קדומים בעמק חפר .מעברות.

הורביץ צ' 2000. ממצאים מבית הקברות באזור ברקאי מתקופת הברונזה הביניימית: אפיון אוכלוסיית משור החוף המרכזי וקשרי מזרח-מערב. עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.

וינטר ת' 1998. כלי זכוכית מחורבת חרמש (1990-1998), עתיקות XXXIV:173-177.

חדד ש' 1998. כלי זכוכית מבית שאן מן התקופה האומיית ועד לתקופה הממלוכית (המאות ה 7-14 לסה"נ), עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

עמירן ר' תשל"ד. קבר בגבע שבכרמל. דיון נוסף בחלוקת הקרמיקה של תק' הברונזה התיכונה I. עתיקות ז': 1-12.

קפלן י' תש"י. קברים עתיקים ליד תל-אביב. ידיעות טו': 71-74.

קפלן י' 1992. תל אביב. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. כרך ד'. שטרן א', לוינזון-גלבוע א' ואבירם י' (עורכים). ירושלים. עמ' 1577-1583.

Arnon Y. D. 1999. Islamic and Crusader Pottery (area I, 1993-4). In Holum K. G, Raban A, and Patrich J (eds.).CAESAREA PAPERS 2. Herod's Temple,the Provincial Governor's Praetorium and Granaries, the Later Harbor, a Gold Coin Hoard, and Other Studies. Rhode Island, pp. 221-227.

Barag D. 1967. “The Glass Vessels”. Dothan M. & Freedman D.N. Ashdod I, The First Season of Excavations 1962. 'Atiqot VII:36-37.

Barag D. 1985. “Finds from a Tomb of the Byzantine Period at Ma’in”, LiberAnnus XXXV: 365-374.

Baur P.VC. 1938. “Glassware”. In Kraeling C.H. Gerasa – City of the Decapolis. ASOR. New Haven. Connecticut, pp. 505-546.

Cohen E. 1997. “Roman, Byzantine and Umayyad Glass”. In Hirschfeld Y. The Roman Bath of Hamat Gader, FinalReport. The Israel Exploration Society, pp. 396-431.

Davidson Weinberg G. 1988. Excavations at Jalame, Site of a Glass Factory in Late Roman Palestine. University of Missouri Press, Columbia.

Delougaz P.and Haines R.H. 1960. A ByzantineChurch at Khirbatal-Karak (The Glass Vessels). The University of Chicago Press.

Dever W. D.1980. New vistas on the EB IV (MBI) Horizon in Syria Palestine. BASOR 237: 35-64

De-Vaux R. and Steve A.M. 1950. Fouilles A Qaryet el-E'nab (Abu-Gosh). Paris.

Gitin S. 1975.Middle Bronze Age I Domestic Pottery at Jebel Qa'aqir. Eretz Israel 12: 46-63.

Gorin-RosenY. 1999. “Glass vessels from recent excavations in Ramla a preliminary presentation”. In Gibson S. and Vitto F. (eds.). Ramla: The development of a town from the Early Islamic to Ottoman periods. Israel Antiquity Authority, pp.10-15.

Katsnelson N. 1999. “Glass Vessels from the Painted Tomb at Migdal Ashqelon”. 'Atiqot XXXVII: 67-82.

Lapp P. W. 1966. The Dhar Mirzbaneh Tombs. Three Intermediate Bronze Age Cemeteries in Jordan. New York.

Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology, C. 200-800 CE. Sheffield Academic Press.

Meyer C. 1987. “Glass from the NorthTheatreByzantineChurch, and Soundings at Jerash, Jordan, 1982-1983”. In Rast W.E. (ed.). Preliminary Reports of ASOR - Sponsored Excavations 1982-85, BASOR Supplement 25:175-219.

O’Hea M. 1992. ”The Glass industry of Pellaand theDecapolis”. ARAM4(1-2): 253-264.

O’Hea M. 1993. “Glass from areas XXXIV and XXIX (Hellenistic –Abbasid)”. In Wamsley A.G. et al. The Eleventh and Twelfth Seasons of Excavations at Pella (Tabaqat Fahl). ADAJ XXXVII: 221-227.

Ory J. 1944. A Bronze Age Tomb Near Yazur. QDAP 10: 59-61.

Patrich J. 1988. “The Glass Vessels”. In Tsafrir Y. et al. Excavations at Rehovot-inthe-Negev. Vol. I: The Northern Church. Qedem 25: 134-141.

Pollak R. 2003. “Early Islamic glass from Caesarea: A Chronological and Typological Study” In Annales du 15e Congrès, de l’Association Internationale pour l’Histoire du Verre. New York, pp. 165-170.

Seligman J. 1995. Shaft Tombs of the Early Bronze Age IV at Pisgat Ze'ev (Ras Abu Ma'aruf) Jerusalem. ‘Atiqot XXVII: 191-197.

Tadmor M. 1978. A CultCave of the Middle Bronze Age I Near Kedesh. IEJ 28: 1-30

Tufnell O. 1958. Lachish IV (Telled-Duweir). The Bronze Age (Plates).London.

TushinghamA. D. 1985. Excavations in Jerusalem, 1965-1967. Vol. I. Toronto. RoyalOntarioMuseum.

Whightman G. J. 1989. The Damascus Gate, Jerusalem. BAR International Series 519.Oxford.

Yeivin Z. 1992. Excavations at Carmiel (Khirbet Bata). 'Atiqot XXI: 109-128.



[1] תודתי למר צח הורוביץ על הערותיו המועילות לגבי החפירה וממצאיה בשטח ב'.

 



כל הזכויות שמורות לאגף המיחשוב, אוניברסיטת חיפה | עיצוב וביצוע: שני זילברמן