חפירת הצלה בעכו דרום

דותן דרוק

 

מבוא

החפירה

סיכום

 

מבוא

במהלך החודשים יוני-יולי של שנת 2001 נערכה חפירת הצלה בעכו דרום (נ"צ רי"ח 20838‑75873; רישיון B-242/2001). החפירה, מטעם המכון ללימודי ים על שם רקאנטי באוניברסיטת חיפה, נוהלה על ידי דותן דרוק והשתתפה בה זרזה פרידמן (מדידות ושרטוט). בחפירה, שנערכה לצורך שחרור השטח לבנייה, נפתחו שלושה שטחי חפירה. שטח A, שטח B וריבוע 5 של שטח C נמצאו סמוכים זה לזה (איור 1), וריבועים 6, 7 של שטח C נמצאו כ 16.75 מדרום-מזרח, בקרבת אפיק הואדי הסמוך.

 

 

החפירה

שטח A כלל שלושה ריבועים, שניים מהם צמודים זה לזה, והשלישי כחמישה מטר מערבה להם. בשטח נחשף מבנה חווה בעל ארבעה חדרים. החדר המרכזי (חדר A; איור 2, תמונה 1) נבנה על סלע הכורכר המוגבה מסביבתו בשלושה מטרים בקירוב. צורתו היתה מלבנית ( 5X2.5 מ') וכיוונו צפון-מערב דרום-מזרח. הכניסה אליו הייתה בצפון-מערב, על ריצוף אבנים לא אחידות שנמצא במפתן. במערב החדר השתמרו הקירות לגובה של שלושה נדבכים, אך בחלקו המזרחי שרדו רק תעלות היסוד. הקירות נבנו משתי אבנים לרוחבם (כשישים ס"מ בממוצע) שביניהן היה מילוי דק של אדמה. הסלע הטבעי היווה את מרבית רצפת החדר. רק במקומות בהם היה הסלע נמוך הונח ריצוף אבן על מילוי חול. בקיר הצפון מזרחי נחשפו שני פתחים קטנים לניקוז המים מהחדר. מן הפתחים נמשכו שתי תעלות ניקוז שנחצבו בסלע אשר מתארן לא היה אחיד. לא נמצאה עדות כלשהי לאופן בניית התקרה, אך ניתן לשער כי החדר היה מקורה בקמרון חביתי או בתקרה שטוחה שנחה על קירות W2 ו W3 המוצקים.

בשלב בנייה מאוחר יותר נבנה חדר נוסף, חדר B (איור 1; 2.3X 2.2 מ'), בצמוד לקיר הצפון-מערבי של החדר המרכזי. החדר רוצף בלוחות אבן (L13; תמונה 2), 3-2 ס"מ עוביים, שנחו על מצע חול מהודק מעל הסלע. הריצוף היה שונה מהריצוף החלקי שבחדר המרכזי, הן בהיקפו והן בסוג האבן. קירות החדר היו פחות מוצקים מקירות החדר המרכזי, עדות לבנייתו המאוחרת.

כחמישה מטרים מדרום לחדר המרכזי נפתח ריבוע חפירה נוסף. נחשפו בו חלקית שני חדרים אורכיים בכיוון צפון-מזרח דרום-מערב (חדרים C, D) שלהם קיר משותף (W9) ופתח במרכזו (איור 2; תמונה 3). חדר D חולק לשני חללים. האחד, הגדול יותר (5.60X 2.55 מ'), רוצף אבנים במידות אחידות (35X 25 ס"מ בממוצע) שנחו על מילוי עפר מהודק המעמיק עד לסלע (20 ס"מ בצפון, 40 ס"מ בדרום). השני היה חלל צר (L3; 2.55 X 0.4 מ') שתחתיתו העמיקה עד לסלע, נמוך מריצוף החלל הקודם, וטויחה. בין החללים הפרידה מחיצה (W10).יתכן שחלל זה שימש כשוקת אליה הובאו מים בדליים, כיוון שלא נמצאה אמה הניגשת אליה. בקיר הדרומי של החדר היה פתח שנסתם באבן שנלקחה, ככל הנראה, מקירות החדר המרכזי שיצא מכלל שימוש.

מדרום וממזרח לחדר נחשפה מערכת של בריכות מטויחות שחלק מקירותיהן נבנו באבן וחלק בבטון (איור 2; תמונה 3). הן שייכות כנראה לבנייה באתר במהלך המאות הי"ט והכ'. בריכות מטוייחות וקירות נוספים נראו מדרום-מערב למבנה, למרגלות הסלע המוגבה (איור 2). מספרן הרב של הבריכות מעיד כי שימושן היה תעשייתי. יתכן כי חלקה המזרחי של מערכת הבריכות עומד בשטחו של חדר נוסף שהיה קיים במבנה ופורק לצורך הקמת הבורות.

הממצא שנאסף היה דל ביותר. נמצאו שברי קערות חרס המתוארכות למאה הי"ח ושבר מקטרת חרס מסוף המאה הי"ז או תחילת המאה הי"ח (שטרן ע', מידע בע"פ). בחדר B נמצאו לוחות ברזל קטנים הצמודים לרצפת המבנה. בחדר D נמצאו שרידי שרשרת ברזל ויתד ברזל שננעץ ברצפת החדר, אולי לקשירת בעל חיים. יתכן שמיעוט הממצאים מעיד כי האתר ננטש בצורה מסודרת או שהוא הוסב לאתר תעשייתי תוך פינוי הכלים והחפצים של שוכני המבנה.

 

שטח B כלל ריבוע חפירה יחיד. נחשפו בו שתי אמות מים שכיוונן צפון-מערב דרום-מזרח (איור 3). תחתית האמות נחה על החול והייתה מטויחת, וכך גם החלק הנמוך של הדפנות. האמה הדרומית (L44) הובילה את המים דרום-מזרחה, אל בור מטויח ששטחו היה כמטר רבוע ועומקו כמחצית המטר (L43). האמה נמשכת צפון-מערבה ונעלמת במתקן L46. האמה הצפונית (L45) נמשכה דרום-מזרחה אל מחוץ לשטח והמשכה נתגלה בשטח C. גם היא נפגעה בצפון-מערב על ידי המתקן הרצנטי. האמות טויחו גם מצידן החיצוני ונראה שנועדו להוביל מים באמצעות צינורות חרס שהיו מותקנים בהן לחלקות חקלאיות שהיו מצידיהן. הממצא הקרמי שנאסף היה דל ונמצא לא באתרו. הוא כלל קרמיקה מזוגגת האופיינית למאה הי"ח.

 

שטח C כלל שלושה ריבועי חפירה. בריבוע 5 (10X 2.5 מ') נחשפה אמת מים מטויחת שכיוונה צפון-מזרח דרום-מערב (איור 4). האמה נחה על חול בדרום ועל סלע בצפון, שם היא מתעקלת מערבה סביב מחשוף של הסלע הטבעי. שיפועי האמה בחלקה הצפוני ובחלקה הדרומי היו הפוכים, כך שהמים נוקזו אל מרכזו של ריבוע 5. עם זאת, לא נמצאו במקום עדויות לבור איגום או לאמה נוספת שאספה אליה את המים.

בריבוע 6 (10X 3 מ'; כ 17 מטר מדרום לריבוע 5) נחשפה אמה רחבה שנראתה על פני השטח קודם לחפירה. רוחבה היה כשני מטרים ובראשה נמצאה תעלה מטויחת. חתך שנעשה באמה חשף שני שלבי שימוש זה מעל זה. נראה כי התעלה של השלב הקדום יצאה מכלל שימוש בשל הפרשי גבהים לא מתאימים או בשל סתימתה בסחף. האמה נבנתה משני נדבכי אבן המונחים על אדמה מהודקת צפופה מאוד בגון חום בהיר.

בריבוע 7, הנמצא כשני מטרים מזרחית לריבוע 6, נחשפה באר להעלאת מי יובל הנעמן לאמת המים (תמונה 4). הבאר נחפרה לעומק של 1.80 מ', עד לאדמה בוצית במיוחד הקרובה, ככל הנראה, לגובה מי התהום. רוחב הבאר היה כמטר אחד וקירותיה נבנו אבנים מלבניות. מצפון לבאר ובצמוד לה נחשפו שתי אמות מים מטויחות, אחת מובילה לצפון-מערב, והשנייה מובילה לצפון מזרח. בדופן הצפונית של הבאר נמצא פתח שעל קורתו העליונה חריצים שחרץ ציר סובב. לפיכך, נראה שהמים הועלו מן הבאר אל האמה המרכזית באמצעות גלגל. מאמה זו הובלו המים אל רשת של אמות משניות שנבנו בחלקות החקלאיות.

 

סיכום

התמונה העולה מהחפירה היא של בית חווה שנבנה כ 1.2 ק"מ מדרום לעיר עכו, על מחשוף סלע כורכר המתנשא לרום של שבעה מטר מעל פני הים ושלושה מטר מעל סביבתו. המבנה התפתח סביב חלל מרכזי גדול שנוספו לו עם הזמן חדרים. בית החווה, והחלקות החקלאיות שהיו סביבו, הוזנו על ידי מערכת של אמות מים. האמות, שנבנו כרצפת טיח המונחת על החול ותחומה בנדבך אבן משני צידיה, קיבלו את מימיהן מבאר סמוכה ממנה נשאבו המים באמצעות גלגל.

בית החווה נעזב בצורה מסודרת במאה הי"ט ואת מקומו ירש אתר תעשייתי הכולל בריכות מטויחות שנבנו בתוך חללי בית החווה ובצמוד להם, תוך שימוש חוזר בקירותיו. המתקן המאוחר קשור, ככל הנראה, בתוצרת חקלאית או במתקן הקשור לעיבוד צמר או למרעה של הבדויים שישבו בסביבות עכו.

נטישתו של בית החווה נעשתה, כנראה, בצורה מסודרת, כפי שמעידה דלות הממצא. נראה כי יש לתלות את הסיבה לנטישה זו בהתערערות המצב הביטחוני סביב העיר עכו במאות הי"ח-י"ט (שור 1990), שהביאה לנסיגת תושבי החווה אל תוך החומות.

 

מקורות

שור נ' 1990. תולדות עכו. תל אביב

 

כל הזכויות שמורות לאגף המיחשוב, אוניברסיטת חיפה | עיצוב וביצוע: שני זילברמן